ארבל הכרמלי / לקחתיך עמי לאהבה |
באותו בוקר שטוף שמש שהגעת אליי,
פסענו בחולות השומקום,
התיישבנו אל מול גלי הים בחול,
הקשבנו לרחשי הגלים
ולא נדרשנו כלל למילים,
אמצתיך בחוזקה אל חזי,
זוכרת את השחף הצייצני?
עינייך הנוצצות סקרו אותי
ואת רק חייכת לעומתי.
לבך הנסתר
רמז בחיוכך השובב,
שיערך זהב -
התמזג עם חול הים,
עטפת אותי בחיבוק חם
והותרת אותי מאוהב...
כן רצוני סוף סוף התגשם
כאשר קראת לי בשם
אל מול רוח וים,
פרשתי זרועותיי אל על
וברכתי על המוגמר:
"אני אוהב אותך..."
9/08/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|