ארבל הכרמלי / לצליל קולך אודה |
שמן החלום לשומעך כבר נלאיתי,
מלאי אוזניי בקולך שקימעה שכחתי
כי מן הדממה כבר עייפתי,
דברי אלי מעץ, סלע או כוכב
ורק שלא יהא זה קול אכזב.
על כל צליל אקוד ואודה
כי תוהו יש בשקט הזה -
בלעדייך צומח בי יער החזיונות
ואתך - הרקיע רענן באורות,
אז די לעשות אהבה ממרומי הנט;
בואי ועשי אהבה בדרך טבע בריאתך,
בואי ונצלח את מחסום המילים המעורפלות
ונוכל להתממש באשד התשוקות.
16/06/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|