|
כמה געגועים לחום אנושי
לעיניים שאור שבעת הימים בהן
שם אמצא מבוקשי
צוהר נפתח אור אלי מסתנן
כמה קור סער בפניי
יד ביד נפרדה
תהומות געגועי
הבל הבגידה
כמה אנשים ראיתי משתקפים
לאיטם ללא גוף
דמעות של עייפים
גוום היה כפוף
כמה כמיהה
לצרוב זיכרונות
בעולם של שכחה
בארץ תלאובות
כמה רצון היה בטפיחת כנף
לאחוז באופק רחוק
כשהשמש אלי ים נטרף
והלב נותר סדוק |
|
|
הרחק, הרחק,
באתר נידח בקצה
הרשת.
חיים להם יצורים
קטנטנים בתוך
ריבוע צהוב-כתום
בפינה השמאלית
של האתר.
קוראים להם,
'הסלוגנים'.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.