רות שועלי / אולי פעם |
לפעמים, בשביל שכבר יתחיל המשחק,
מתחשק לי לשקר לעצמי ולשכנע את כולם
וגם את הגוש הזה שמסתובב לי בגוף -
לפעמים בידיים לפעמים בחזה בדרך כלל בבטן,
שהכל כמו שכולם רוצים -
שאני איתך ואוהבת.
לקחת את הנפש שלי ולדחוף אותה למטה -
לא יודעת לאן-אולי לרגליים -
שאני לא ארגיש ולא אשמע אותה,
אבל אני מרגישה שאני צפה על מים של אמת
ואתה, למטה קורא לי ומושיט לי יד,
ואני רוצה לרדת אלייך
אבל אני יודעת שאין לי אוויר.
אז אני לא איתך וכנראה גם לא אוהבת.
מצטערת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|