|
הזמן העומד כאן מקשיב
איך אנחנו חולפים עם הרוח
ללא צל של ספק נמוגים
מבעד לחלון הפתוח
רק רצינו לגעת באור
לחוש את האש והמים
חזרנו תמיד לאחור
ילדים צוהלים בשמיים
שוב רצנו מהר לפנים
שאפנו לבלוע הכל
עוד רגע קטן של אושר
דחקה בתוכנו בת-קול
אז הרימי עלמה מבטייך
והניפי קווצות שערך
זה ליבי שפועם פה אלייך
מחוגיו נעולים בדמותך |
|
|
שלי ביקשב שאביא
לה מתנה
ליומולדת, אז
קניתי לה קליפס
חדש לשיער, שלא
יפריע לה כשהיא
מוצצת.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.