לפעמים רק נדמה שטוב,
אבל זה רק בדמיון.
חיי אבל הם לנצח
אי אפשר אותם לנצח.
קרע הריק
רק גודל ואורך
הסכין חותכת יותר ויותר לעומק.
המחשבות שוב נודדות
בעולם משלה,
הפתרונות לא נמצאים,
אין אף אחד לידה.
הפתרון היחיד נמצא
על ידיה.
והכאב יוקהה ויופחת
בתקיעת הלהב
המלוכלך והרווי
אדום שחור כהה,
המזכיר כל רגע מחיי,
שצלקת הותיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.