הלילה, המדבר הזה עוטף אותי.
בחום, אולי בקור,
עדיין לא החלטתי.
הירח מנוכר, ובאופן כה מוזר,
נגלה אליי בחלום, בדמות לוחם אכזר.
ואתה עכשיו רחוק, בים תקוות עמוק.
ואני פה במדבר, אך עכשיו כבר מאוחר.
ואיך זה כל שירי הבדידות, הפכו לשירי אהבה?
ולמה אהבתי נמוגה, מחוסר של תקווה?
מבטך המכשף, עכשיו אותי עוטף.
רק עדיין לא החלטתי,
אם באושר או כאב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.