הלילה שחור וקר, כשלבי לא מאושר.
והיום כה ארוך ועייף, כשעצב אותי עוטף.
ועכשיו נשארו זיכרונות, זיכרונות עטופים בצללים.
של מה שנראה לנו אז, כימים מאושרים.
ואני נאחזת בזכר, לליטוף ונשיקה.
ולבי נאחז בשקר, של אהבה ראשונה.
ובלבי גבולות האהבה, נקבעו על ידי יתדות של כאב.
ואהבה חצתה את גבולותיה, ושברה את החוקים של הלב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.