פצעים של רגע שעבר,
לא עוזבים אותי לבד.
והראש הזה כבד עליי
קר לי חבקי אותי עכשיו.
כי כל מה שהורג אותי, הורג גם אותך.
מצבים משתנים כמו רוחות רפאים,
והכביש הזה מהיר
והיום לא בהיר.
לא נשאר מקום בשבילי
צעד לפני עצמי עוצרת.
כל הטומאה הזאת, כל הטוהר נעלמים.
בתוך סיפור מסגרת מלנכולי,
נאטמת נפשי מפחד.
איפה אני עכשיו, איפה אתם.
כל הטוב הזה, כל הרע,
כתם של צבע משוגע.
מאבדת את עצמי מול עיניים כבויות,
נרדמת בגוף ראשון.