על החלון יורדת טיפה בודדה
בודדה כמו כל האנשים שלא הכרתי
וחלק מאלה שכן
ואולי אפילו בודדה כמוני.
בחוץ, שני מטר מכאן
יורדות מליון טיפות
שנוגעות בחום האדמה ומתות -
כמו הרבה אנשים שלא הכרתי
ואותו זקן - שדווקא כן.
ורק טיפה אחת, בודדה כמוני
זולגת במורד החלון בקצב מונוטוני.
הטיפה הזו מרטיבה את כל החלון
את כל החדר - כל הדירה.
טיפה אחת, רק אחת
(ואפילו די קטנה)
היא גשם שלם של טיפות גדולות
גדולות כמו הדמעות שבכיתי
ואלה שלא בכיתי עוד
כי טיפה אחת ולא ביקשתי יותר -
זה כל מה שאני צריכה שתיתן.