|
אני אוהב אנשים שמחים
כאלו שכותבים שירים
מתוך הג'וינט התקוע
בזוית הפה
כאלו שלא קונים בגדי עור
ומוזיקה בשבילם
זו שפה
האם צריך להתייסר
כדי לכתוב שיר?
לא מספיק כוסית וודקה
ומריבה הגונה?
כל הבארים הללו בפינות
כל הבחורות
כל הזיונים הללו בלילות
לאן זה מוביל?
השירים שאני כותב
זה חרא
הנשים שאני פוגש
חושבות על אהבה לנצח
תבטיח הן אומרות
תבטיח
ואני אוהב אנשים שמחים
גם נשים
כאלו שיש להן ג'וינט ביד אחת
ומוזיקה בראש
שמדברות על איינשטיין
בגובה העיניים
שלא קונות בגדים מעור
ויודעות מה זו
מריבה הגונה. |
|
|
אילת היא מקום
מגעיל. חם כמו
בתנור, השמש
עושה סרטן תוך
שנייה, יש מלא
פרחות וערסים
וכל האנשים
הטובים באים עם
בנות יותר
כוסיות ממני.
למה אני חוזרת
לשם כל שנה??
(מתוך "יומנה של
תיכוניסטית
ממוצעת") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.