"מי אתה?"
"אני אלוהים."
"לא מאמינה לך, אם היית אלוהים הייתה צריכה להיות לך גלימה
לבנה ארוכה וזקן אפור."
"איך את יודעת שאין לי גלימה בבית?"
"אם אין עליך גלימה, אז איך אני אמורה לדעת שאתה אלוהים?"
"את לא. את צריכה להאמין."
"אתה מבקש הרבה מבחורה פשוטה כמוני. רק פגשתי אותך וכבר אתה
רוצה שאני אאמין לך."
"לא לי, בי."
"מצטערת, אני לא מאמינה באלוהים."
"ובשטן גם כן את לא מאמינה?"
"מה, גם שטן זה אתה?"
"לא. סתם שאלתי."
"דווקא שטן מתאים לך יותר, אתה לא נראה לי כמו טיפוס של
אלוהים."
"חבל. זה הבגדים?"
"לא, סתם תחושה. הפנים שלך אכזריות מדי כדי להיות אלוהים, בטח
סתם עוד מטורף."
"אולי מטורף, אולי אלוהים. תאמיני למה שאת רוצה."
"אני רוצה קפה."
"קשה קצת להאמין בקפה, אין לו כוחות מיוחדים."
"מה עם הכוח לעורר?"
"בואי."

"מעניין כמה קפה הם יכולים עוד לשתות, זה כבר הכוס החמישית שלה
והשישית שלו."
"כמה זמן הם יושבים פה?"
"בערך שעתיים, וכל מה שהם עושים זה לשתות קפה, אפילו עוגה לא
הזמינו, חסר להם שלא ישאירו טיפ אחרי זה, חמש כוסות קפה
בשעתיים!"
"תדאגי לנקות את השולחנות לפני שאת הולכת, המפתח במגירה מתחת
לקופה, אני הולך עכשיו."
"כבר? ולא תחכה אפילו עוד קצת, שלא ישעמם?"
"אני חייב, מחכים לי בבית."
"שוב יש לך איזה חג משפחתי?"
"כל יום הוא חג, האישה, היא הביאה גור חתולים, קראנו לו
בגירה."
"הוא שחור?"
"לא, אבל תמיד רציתי חתול שקוראים לו בגירה. אני חייב ללכת,
נראה אותך מחר."
"הנה החשבון שלכם. אני צריכה לסגור, תסיימו את הקפה בבקשה. אני
הולכת הביתה, אולי אני אעצור לקנות כלב, הם הרבה יותר חברותיים
מחתולים."

"אז מה, אתה זה שמוריד את הגשם עכשיו או שלאלוהים אין שום קשר
לטבע?"
"הג'וב של אלוהים מוערך יתר על המידה, אין לי באמת את כל
הכוחות האלה, הדבר היחיד שאני יכול לעשות בימים אלה זה לצפות
בעולם."
"אז בשביל מה זה טוב, להיות אלוהים?"
"אני אוהב גשם."
"גם לא להירטב אתה לא יכול, אז מה זה שווה?"
"לא אמרתי שזה שווה, אמרתי שאני אלוהים."
"אתה נחמד, אלוהים. תגיד, באמת עשית את כל הדברים האלה שאומרים
שעשית?"
"לא ממש, מאשימים אותי בהרבה דברים שלא עשיתי."
"אתה עצוב."
"קצת, אני אלוהים."
"זה בטח קשה לראות את העולם שלך הולך ונהרס."
"כבר לא שלי מזמן. ברגע שיצרתי אותו - הפסיק להיות שלי."
"אז של מי הוא עכשיו?"
"כרגע? שלך."
"אתה עושה את זה לעיתים קרובות? מסתובב בעולם ומדבר עם אנשים
זרים?"
"כשיוצא לי, אין שום דרך אחרת לחיות. אמרתי לך, כל הכוחות
האלה, לא באמת יש לי אותם."
"תגיד אלוהים, אהבת פעם?"
"אני אוהב תמיד, זה בא עם התפקיד."
"אבל אהבת פעם מישהו באופן מיוחד, שונה, לא כמו שאתה אוהב את
העולם?"
"לא."
"כל השנים האלה ולא אהבת אף פעם."
"אף פעם. זה יהיה הסוף שלי אם זה יקרה."
"אתה האלוהים."
"אז את מאמינה עכשיו?"
"אני מאמינה בך."

"תראה, זה שוב אלה."
"מי?"
"השניים עם הקפה."
"איפה?"
"שם, בחוץ, הולכים."
"אה. נכון."
"לא אכפת לך?"
"למה את כל כך מתעניינת בהם?"
"יש בו משהו מיוחד, אתה לא חושב?"
"סתם נראים לי כמו זוג רגיל, אמא, אבא, ילד, מאושרים,
מאוהבים."
"אבל עדיין יש בו משהו מיוחד, הם שונים."
"את כל כך אובססיבית!"
"אני סתם רוצה שינוי."
"אז את אומרת שאת לא מרוצה? עזבתי אותה, עזבתי את החתול,
ועכשיו את לא מרוצה! רוצה לפרק את כל המשפחות, לא רק את שלי?"
"הוא אלוהים."
"אין אלוהים."