כפיר שי טולדנו / מבוא |
ושיח של תותים
יושבת על ספסל
נראית כל כך מתאים
הייתי רק רוצה לגשת
ולהגיד שלום
אבל בנתיים רק עמדתי שם
מסתכל עד סוף היום
את תראי
איך שאני אבוא
כשרק תראי שאת רוצה זאת
אז אני אבוא
ואז אתן לך נשיקה
שאת תוכלי לחדור
ישר אל תוך ליבי
שוב חולם על קטע
יותר מכל סיפור
השקיעה לא מחמיאה לי
הזמן עושה רק את שלו
האומץ לא מכה בי
אני קופא במקום
את לועסת את הקרח
ומנופפת למרום
את תראי
איך שאני אבוא
כשרק תראי שאת רוצה זאת
אז אני אבוא
ואז אתן לך נשיקה
שאת תוכלי לחדור
ישר אל תוך ליבי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|