|
חבורת ציפורים
על העץ מפטפטת
ומשווה את מיני הנוצות
אדום וירוק
וצהוב וכחול
"אבא הביא לי
תולעת מחמד"
כל אחת עם משהוא יקר
"אמא הביאה
זכוכית נדירה"
ממשיכות בציוץ לא נגמר
פזמון:
היא בודדה רק בגלל
שהיא לא כמו כולם
ושמדברים היא תמיד
נשארת בחוץ
רק עם יצירי דימיון
ובצד עומדת
עם נוצות אפורות
הציפור ללא חפצים
לא תולעת
או כחול וירוק
היא רק קוראת ספרים
פזמון חוזר
ומה עם השכל?
הרוח הרגש
ואסור לשכוח בריאות
ואתם דברים
שאין בכסף
יש התרגשות גדולה סביב שטות
פזמון חוזר |
|
|
יעל הכוסית
היתה כאן
גם בתאריך
24.12.04.
יעל הכוסית,
שבד"כ כותבת על
אחורי הכסאות
באוטובוס אבל
היום היה קריסמס
וכל החברות שלה
הלכו למסיבה
ובכלל אין
אוטובוסים בשישי
בערב אז היא
מפתחת חיים
וירטואליים
במקביל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.