|
חבורת ציפורים
על העץ מפטפטת
ומשווה את מיני הנוצות
אדום וירוק
וצהוב וכחול
"אבא הביא לי
תולעת מחמד"
כל אחת עם משהוא יקר
"אמא הביאה
זכוכית נדירה"
ממשיכות בציוץ לא נגמר
פזמון:
היא בודדה רק בגלל
שהיא לא כמו כולם
ושמדברים היא תמיד
נשארת בחוץ
רק עם יצירי דימיון
ובצד עומדת
עם נוצות אפורות
הציפור ללא חפצים
לא תולעת
או כחול וירוק
היא רק קוראת ספרים
פזמון חוזר
ומה עם השכל?
הרוח הרגש
ואסור לשכוח בריאות
ואתם דברים
שאין בכסף
יש התרגשות גדולה סביב שטות
פזמון חוזר |
|
|
זה כל-כך מוזר
להיות פה זר
אבל זה גם נחמד
כי הפעם בך
לא יחשוד אף
אחד
בועל הקטינות/
שוחט המשפחות/
מענה הזקנות
שאוהב את כולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.