הדר יוד / בלתי נשכח |
העצבים מהזכרונות הרעים מתעוררים בתוכי,
איני מבינה למה הוא עוד נמצא במחשבותי
וחושבת אם גם הוא אינו יכול בלעדיי.
נזכרת בזכרונות הטובים שחתומים בזכרוני,
איני מצליחה יותר להרחיקו מליבי,
הוא כאילו נהפך לחלק מתוך גופי,
ומהרהרת האם כדאי להעניק לו את אהבתי
הראש כל הזמן אומר לי די,
אך הלב משתלט ומוביל אותי אליו,
כך שבעצם אני חוזרת על שגיאותי,
כשהוא שוב חודר לתוך ליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|