הרחק הרחק, אל מעבר לגיא, במקום סודי, שאפילו גבולותיו הרחבים
של הדמיון לא פרצוהו, שוכבים אני ואת שם תחת השמש, בשדות
ירוקים, מאוחדים עם עצמנו והטבע.

בנחלים ממשיכה זרימת המים כרגיל, והעצים נושאים פרי, ללא זכר
יד אדם.
בשדות משתעשעים להם יונקים לצד זוחלים, ללא אבחנה
ואנו חיים את חיינו ללא חומריות ורדיפת זהב, כפיצוי על חיינו
הקודמים.

כל בוקר נתעורר עם שירת הציפורים, ונשכב לישון עם רדת החשיכה
והכוכבים.
כאן מצאנו את ביתנו לנצח צעירים. בראשית העולם,
ולצידינו נושבת רק רוח אלוהים.