115. אחרי לילה שכזה

איך שלא יהיה
מתי שלא יהיה
אחרי לילה שכזה
מובטח לי יום יפה.

לא, לא, זה לא היא
אלא סתם חלום פרטי
והמיוחד שבו היה
שזכורה לי כל תמונה.

מלאך ירד מהשמים
וביקש רק כוס מים
"אני צמא, אין גשמים
ועלי לחזור לאלוהים".

הגשתי לו כוס מלאה
והוא בלע מרוב צמא
וכשגמר את השתייה
אמר ששמו היה גדליה
ביקש ממני עוד בקשה.

הודה לי המלאך
וסיפר לי כך:
"עוד כאדם על האדמה
מאד אהבתי איזו בחורה".
וביקשני לעזור ולחפשה
ולתת לו את כתובתה.
במעורפל זכר את שמה
ונדמה לו ששמה רבקה
אבל זכר שהייתה יפה.

פתאום התעוררתי ממכה
מרבקה אשתי, שהתעוררה
וצעקה בקול:"מישהו אותי קרא?
מישהו מחפש אותי כאן במיטה?"
"כן", עניתי, "איזה מלאך מהשמים
ששתה אצלי כרגע כוס מים".

מיד הבנתי שכוונת המלאך
הייתה לאשתי ולא סתם כך
אשתי סיפרה לי שבהיותה צעירה
אהבה בחור אחד בשם גדליה
והם עמדו כבר מתחת לחופה
ונרות החופה גרמו לשריפה גדולה.
האש שרפה למוות את אהובה
והיא נשארה אז נורא גלמודה.
רק הספיק לאומר לה בלחישה:
"עוד נתראה, אל תהי עצובה".

שאלתיה: "אולי המלאך היה גדליה?"
ואז מאד הופתעתי מתשובתה:
"זה עתה חלמתי עליו בשינה
לעזאזל, התעוררתי מהנחירות שלך."

מוסר השכל מהמקריות
שכדאי לחיות ולא למות
כי בחיים אפשר לחלום
מה שאי אפשר שם במרום.

החיבוק שלה באותה דקה
רק הוכיח לי את אהבתה
ומזמן כבר שכחה את גדליה
סתם חלום טיפשי בתוך שינה.
והחלום של שנינו במהירה
הביא אותנו לעשות אהבה.

נו, אחרי לילה שכזה
לא מובטח לי יום יפה?