הילה גלנטר / החמצה |
ואני את הרגש.
מזכירה לעצמי להתיישר,
לא להתייאש.
נכנסת אל תוך עמוד עשן,
קוצר נשימה ונחלצת.
עוד לא פיספסתי את הרכבת.
מסילות רבות עוד לפני,
ועוד יותר צמתים,
להתחבט בהם.
מחבקת את האש שבי,
היא כבר לא בתוך הדמעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|