|
דם כחול הציף את פניי
החול סינוור וספג את דמי
אוסף דמעות ישנות וסודן
נמשכות אל תוך יער של דם
שם השמלות נצבעות ב-לבן
ואני - נוצרתי מניצוץ של כוכב
תלויה בקצה עולם מתועב
מעלינו דולקים נרות שחורים
המוות מאוהב בגיבורים נצחיים
עוד וילון מדמם בתוך עולם אחר
אני עומדת צועקת בקול מצמרר
אל תשתו, כי תקפאו לעתיקות
שברי שיער עם פני נחש בין הטיפות
אבן דם השמפניה
אבן דם האלים, שעולים ונופלים ונוקמים
אין לי ראש עכשיו
אני שוכבת בגוף מנוקב ודמי קולח
אל שמלת ילדה רדומה ואדום הקרח.
26/12/2004 |
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.