|
בעודי הולך אל מעמקי עולמי השברירי
המלא ברגשות של זכרונות מתוקים ויפים
עם כאב בליבי ודמעה ממשיך לזרום
עם נהר החיים
אין לדעת מה צופן העתיד
זהו היופי של העתיד
חוסר הידיעה
לא לדעת
מתי תגיע עוד מערבולת
מתי יגיע עוד מפל
המשך לצוף אל הלא נודע לנצח נצחים
זהו היופי של החיים
אז לכן אני אומר המשך לזרום, המשך לזרום
אני אמשיך אך אני זקוק למעט זמן
מבטיח שלא למלא את עצמי ברחמים עצמיים
ולחשוב על אותו מפל
אני אמשיך אך זקוק לקצת זמן
אז נהר יקר
המשך לזרום, זרום אל היופי של המחר |
|
|
שוב פעם איזה
זוג אידיוטים
(אחד - השניצל -
הוא קרא לעצמו,
והשני משהו
פופק?) חושבים
שאם הם ישלחו את
אותו הסלוגן
מאתיים פעם אני
אאשר אותו. מה
אני פרייר?
דווקא לא
אישרתי. פרנציפ.
אפילו שחלקם היו
ממש בסדר.
זה שמאשר את
הסלוגנים לא
נכנע לאיומי
מציפים, מתעלם
מחמישים מטר של
דפי פקס טרמיים
משובחים שהלכו
לעולמם על פארש
ומשיב מלחמה
השערה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.