יום אחד רועי וכרמל, אחותו הגדולה, רצו להרוויח כסף - ולא סתם
כסף, אלא להרוויח כסף "בגדול".
השניים מאוד רצו אך לא יכלו להחליט באיזה עבודה לבחור, הרי יש
עבודות רבות כל כך. הם החליטו לשאול את אביהם.
האבא חשב קצת ואמר:
"אולי תעבדו בגידולי ירקות שונים?"
"אתה באמת חושב שכדאי לנו לגדל גידולים שונים של ירקות
וצמחים?" שאל רועי.
"למה לא?", התפרצה כרמל, אחותו הגדולה, "גם נוכל למכור את
הגידולים ולהרוויח כסף, וגם נוכל להביא חלק מהגידולים הבייתה
וגם נגדל אותם בשביל הכיף!".
"יופי, אז גם תוכלו לזכות בפרס גידולי השנה!" קראה אמא,
שהאזינה בהתרגשות לוויכוח הגידולים תוך כדי צפייה בטלוויזיה.
"אז בקיצור, אתה יכול להכין לנו ערוגות, כדי שנוכל לגדל בהם
צמחים?", התחנן רועי לאבא.
"טוב, בסדר, אני אקנה לכם צמחים שיגדלו לכם בערוגות".
אחרי שבוע ימים חזר אבא הבייתה מהעבודה עם ארגז שתילים ואמר:
"עכשיו, מגדלים צעירים, אתם מוכנים למלאכה?"
"כן המפקד!" צעקו רועי וכרמל, אחותו הגדולה, בשימחה.
הזוג הצעיר התחיל מייד בעבודה: הם בדקו כל יום בזכוכית-מגדלת
כיצד הצמחים גדלים, אך לצערם הרב הם לא גדלו.
במשך שלושה ימים השקו כל יום וגם התלוננו כל יום לאבא שלהם
שהצמחים לא גדלים.
כל הזמן העיר להם אבא שיגדלו כבר ויבינו, שכמו שבני-אדם לא
גדלים כל כך מהר, כך גם הצמחים לא גדלים כל כך מהר.
צמחים שגדלים כבר חודש לא נראים כמו צמחים בני שלושה ימים, מה
שצריך זה סבלנות של מגדלים.
"טוב, מה שאתה אומר!...", אמרו רועי וכרמל אחותו הגדולה, בקול
ייאוש גדול וכבד.
עברו ימים רבים והילדים הבחינו בגדילה מרשימה של רוב הצמחים
והפרחים.
סוף כל סוף השניים כבר יכלו למכור את המוצרים, הם הכינו דוכן
ירקות ופרחים ואפילו אנשים ונשים גדולים וגדולות וחשובים
וחשובות קנו מהם כמות גדולה של גידולים.
כשחזרו הבייתה רק ביום הראשון, היה להם מגדל של מטבעות: עשרה
שקלים.