בוכה אל חיקה כמו גור חתולים
אווילי
מתהלכת כסומאת בקולותיה
והם אוחזים בי
בכוח חמתם הכבושה ואני
שלה. (אל מחוץ
חמתך אני כעיוורת אל מול אורותיך
אני אינני-) ועתה
אין בוכים ברחוב דיזינגוף
בפרצופים ריקים אני משתקפת לשווא
וכמוך עירי,
אני יודעת,
ביחד שוב לא נהיה לבד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|