בוא תיקח אותי מכאן
למקום אחר, רחוק
תזיז את מחוגי השעון
עוד קצת קדימה
תרחיק אותי מהעבר.
לא חשבתי להיכנס איתך למים
אך כשהגלים נגעו בי
סחפו אותי הרחק מהחוף של תל-אביב.
בוא נגב לי את העיניים
נשארו בהן עוד כמה דמעות מאתמול
ותדביק אותי בחיוך שלך
שתמיד משכיח הכל
תחצה איתי חומות
שלא העזתי לעבור לפניך
ואולי תראה לי את הצד השני
את מה שמעבר למציאות.
בוא תשמיע לי קולות מן הטבע
ותוכיח לי, שציפורים עפות לפעמים גבוה מדי
כדי שלא אתלבט אם להיות שוב חלק מהן.
ועכשיו תעצור את צעדיך
אל תדהר
פשוט תלך, לאט
ואולי אתה די חזק להחזיק בי
ואולי זה הפעם אתה
שתמשיך איתי ללכת
אותי להוביל
למרות כל הפחדים שלי... |
