לולה שניר / עץ |
ונטייה קלה לדיבור רפה.
גיחוכים קלים וצחוק במנות קצובות.
ארבע רגליו של שולחן העץ הגדול
הן מבצרי.
היום, כמו אליס, שגדלה לאין שיעור,
הדמעות לא יציפו את אותו הבית.
קטקומבת העץ של ילדותי
עומדת כמצבה על השיש החשוף.
לא יצמיח כנפי נשרים, הבית.
אורבת בגרותי בטלפיים שלוחות,
מסתתרת תחת סדין ועוגיות מצופות.
ילדה עם ראש בלון -
יכול לעוף מעלה מעלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|