|
אתה לי זכוכית
שקוף וקר
רואה דרכך את הנוף
הולך ונגמר
את הזמן שעבר
את הזיכרונות
את השנים היפות
את כל מה שיקר
וגשם ישטוף
את היום שעבר
ורוח תעיף
את העצב המר
אתה לי זכוכית
דומם וזר
אין בך עוד מקלט
מהחורף הקר
אין זיכרון
מראשך על הכר
רק געגוע
למשהו מוכר
וגשם ישטוף
את היום שעבר
ורוח תעיף
את העצב המר
אתה לי זכוכית
מתנפץ ונשבר
וכואב כרסיס
שאל גופי חדר
פתח את פצעיי
את ליבי שבר
כנראה שכאב כזה
אף פעם לא נגמר
וגשם ישטוף
את היום שעבר
ורוח תעיף
את העצב המר... |
|
|
כן ילדים, כן.
להקיף את
הכיסאות בסיבוב
רחב , ועכשיו
לשבת! נופר בואי
אלי! אני הרשתי
לך לצחוק?! 20
עכשיו! על
הרצפה!
אסתר הגננת אחרי
מרתון פרקי
טירונות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.