הדברים יכולים להיות כל כך פשוטים.
בחור פוגש בחורה, הם יושבים, מדברים ומגלים שנעים להם ביחד. אם
הם מגלים שיש גם משיכה הדדית, אז הם מחליטים לצאת כמה פעמים.
אם כיף להם, אז הם יוצאים עוד כמה פעמים ואם לא, הם אומרים
שלום או מחליטים להשאר ידידים.
זה הכל.
זה כל מה שאני רוצה.
אצלנו דברים הלכו הפוך ואני מבינה שכרגע אתה "לא בנוי לקשר".
אבל בבקשה - תחשוב על זה...
אני מבקשת שתתן לזה עוד כמה דקות מעבר ל-'לא' הראשוני ותתן
לדברים לזרום טבעית.
אם אני מבינה נכון אז מה שאתה לא רוצה זה "קשר מחייב".
ובצדק "קשר" זה דבר נורא, אני לא רוצה להיות קשורה לאף אחד
ואני לא רוצה שאף אחד יהיה קשור אלי. המילה 'קשר' רומזת שאין
לך בחירה, שאתה קשור ללא יכולת מילוט. גם המילה 'מחייב' שבאה
אחרי המילה 'קשר' מזעזעת בעיניי  - חובה זה רק בצבא. אתה לא
חייב לי כלום ואני לא חייבת לך כלום ושנינו אנשים חופשיים
שיכולים להחליט לקום וללכת בכל רגע ובוחרים בכל יום להשאר.
אני מבקשת משהו הרבה יותר פשוט אני מבקשת שניתן למה שיש ביננו
להתקיים. מרוב שאתה רוצה חופש אתה בעצם סוגר הזדמנויות ולמעשה
מכיוון שלא ניסינו אין לך את החופש האמיתי לבחור מה באמת עושה
לך הכי טוב, או לחילופין לדעת שהסירוב שלך בא אחרי שנתת לזה
הזדמנות ופשוט לא מתאים לך.
יכול להיות שנחליט שאנחנו נהנים ביחד ויכול להיות גם שלא. וזה
בסדר וגם זה בסדר.
מה שאני רוצה זה להנות איתך - לצחוק ביחד מבדיחות מפגרות,
לראות סרטים ב DVD, להתנשק, לצאת לטייל על חוף הים, שאני אעשה
לך מאסג'ים ואתה תעשה לי נעימים (או קיצים בלשון העם), לעשות
מלחמת כריות (גם בלי הכריות), להתחבק, אתה שותה תה ואני שותה
שוקו בזמן שיש סופה משתוללת בחוץ, אתה לומד ואני עובדת על
מאמרים, נעשה ביחד תוכניות איך להשתלט על העולם, להקריא לך
סיפורים קצרים שכתבתי, לתת לך לחדור עמוק עמוק לתוכי שוב ושוב
עד שנתפוצץ למליון חלקים, לעשות אמבטיות ארוכות ולסבן אחד לשני
את הגב, להשמיע אחד לשני את המוסיקה והשירים שאנחנו הכי
אוהבים, להרדם בלילה ביחד ולקום כדי לראות את הזריחה, לעשות
דיונים אידיאולוגים המלווים באסמכתאות בקשר להאם טיפטיפ צריכה
להתחתן עם טיפטיפון או עם נפו, לקרוא ביחד ספרים, לשלוח אחד
לשני SMS חמודים באמצע היום, לא לראות אחד את השני כמה ימים
ולהתגעגע, לעשות מלחמת מבטים ולראות מי יצחק ראשון, ללכת ברחוב
ולהחזיק ידים, לדבר על  הדברים שכואבים, לאכול במסעדה מפוארת
וללטף אחת את השני מתחת לשולחן, אני רוצה לשים את הראש שלי על
החזה שלך ולשמוע את הלב שלך פועם...
אני יודעת ש-80% מהדברים אנחנו עושים גם היום בתור ידידים, אבל
שנינו יודעים שזה לא אותו הדבר במיוחד אחרי שגילינו שהמגע
הפיזי ביננו הוא כל כך מחשמל.
אם למרות הכל אתה מחליט שהתשובה שלך היא לא - תשחרר אותי
בבקשה. על תשאיר לי אפילו שמץ של תקווה באמירות כמו "זמננו
יגיע", "עכשיו זה לא זמן טוב בשבילי", "אני צריך זמן", " אני
רוצה אותך" וכו'. זה מכאיב לי הרבה יותר מכל פרידה, אני מבקשת
שתבין שאני יכולה להיות אך ורק ידידה שלך. אני רוצה שנפסיק
לדבר עלינו בצורה מינית. אני רוצה שתחשוב עלי כמו שאתה חושב על
דליה איציק לדוגמא.
והכי חשוב, אתה יקר לי. אני לא חושבת שאתה יודע עד כמה, או למה
בדיוק אתה יקר לליבי, אבל אני יכולה לתת לך מליון סיבות ואתה
בין האנשים הנדירים שהייתי רוצה שיהיו חלק מחיי גם בהמשך הדרך
וזה לא משנה באיזו מתכונת...
אני יודעת שאתה תחשוב שאני מלודרמטית עכשיו, אבל אני מרגישה
שאני מחזיקה ביד שלי כדור אור קטן ואתה יכול לכבות אותו או
לנשוף עליו ולהעלות בו רוח חיים - הבחירה בידיך...

אוהבת אותך