|
בשלב זה של חיינו
אנחנו מתים מספר פעמים לא קבוע בשבוע
אנחנו מתים
עד כדי בחילה
ונשימות קצובות בקול רם
אם מישהו מסתכל עלינו
הוא מתחיל להתנשם
וגם לו
יש בחילה מכל המוות הזה
אוקטובר 1999 |
|
|
אני זריז
כפינצטה בצפורן
של דוב
אני מהיר כפרדי
קרוגר המאחל:
לילה טוב
אני עובר מנקודה
לנקודה ברגעון
אני נכנס מן
הדלת, יוצא
מחלון
אני כלל לא
פחדן, אולי רק
זהיר-
הסתיים עוד
סילגון של האיש
הכי מהיר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.