"זאת לא את, זה אני", אמרתי לה בקול ספק רציני, ספק עמוק.
"זהו? זה מה שיש לך להגיד אחרי שנתיים של קשר?!" היא הגיבה
בקול רועד שלפני סערת הדמעות. רציתי כבר להתחפף מהחדר שלה,
להיכנס לאוטו ולהאזין לדיסק החדש שקניתי. "כן, זה מה שיש לי
לומר", עניתי בזמן שהבטתי בפוסטר של רמבו שקניתי לה כשחגגנו
שנה ביחד. "אתה יכול להיות כזה בן זונה כשאתה רוצה", היא
הוסיפה. "אני יודע", עניתי, "אני יכול כבר ללכת או שאת מעדיפה
שננקה את החדר שלך, שנינו - אני ואת, בפעם האחרונה?" שאלתי.
"אתה מוכן לעשות את זה בשבילי?" היא התרגשה, "כן", עניתי.
התפצלנו - היא הביאה מטאטא ויעה, אני הבאתי מגב, סמרטוט, דלי
עם מים ומי סבון של Ajax. לפני הכל - הרמנו את כל הדברים
הפזורים בחדר והנחנו אותם על המיטה. אח"כ היא התחילה לטאטא כל
פינה ופינה בחדר בזמן שאני עברתי עם סמרטוט לח - ספוג בבושם
שלה; על הארון שלה, על הפוסטר של רמבו, על המערכת סטריאו שלה,
על המראה, על המגירות, על המדפים ועל הקרשים של המיטה הזוגית
שלה. כשסיימנו לטאטא התחלנו לקרצף את הרצפה. סיימנו. 25 דקות
לקח לרצפה להתייבש - זמן מכובד בהחלט. פיזרנו חזרה את הדברים
שהנחנו על המיטה למקום. קפא לי התחת מרוב שהיה אצלה קר אז
הדלקנו את המפזר חום. רציתי ללכת, "טוב, אז, אההה... זהו, נראה
לי ש..." פתאום היא קטעה אותי -
"שנייה אחת, אל תזוז לשומקום, דקה - ואני חוזרת...". היא יצאה
מהחדר, ולאחר 5 דקות בדיוק היא חזרה עם 3 רוגלכים וכוס שוקו חם
של יוטבתה;
"בשבילך, רציתי שתשתה משהו לפני שתחזור, קר בחוץ..." היא אמרה
בחיוך מתוק. טרפתי את הרוגלך, בו זמנית היא מביטה בי - שואפת
שאטרוף גם אותה.
היא התחילה להתפשט, לא מרפה את עיניה מעיניי - מדריכה אותי
להתפשט כמוה. ערומים עמדנו כביום היוולדנו. קפצתי עליה, התחלנו
להתנשק ולהתאהב מחדש, המיטה הייתה קרה אז עברנו לרצפה. היה
תענוג. סיימנו. שכבנו צמודים - פירור לא השארתי.
לפתע גל ריח לא נעים עבר באוויר - חייכתי, "זה לא אתה, זאת
אני", היא אמרה וחייכה. מתוקה שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.