ליאל אדמון / זולת |
אך קיוויתי לעשות לו יין
להרכין ראשו אל חיקי
לעת קול פעמון
בזעת תשוקתי לאחד בו שפתיים
רציתי להיות לו לקו
מתעטף סביב מותניו
מתעבה ונמתח בתוך גבולותיו
להרקיע עיניו
לטפטף לתוך פיו דמעות אהבים
להניס ברוחי קול תחמושת
ענפי נדנדות לשלשל משערי
להעיף בם תלאותיו כתחבושת
כל זאת עשיתי ברוח הכר
נוצות מתנגשות בזכוכית
הוציאני כגר, אך לשקוק לא אחדל
להיות לו זולת בנגיעה ארעית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|