מאי סול / הס |
ניירות מתעופפים...
באוויר הדממה
שומעת את רחש השקט המפחיד
וקול צפירת האוניה...
מחזיר את תמהוני המרעיד
שוקעת בצלילה עמוקה
לוגמת משקה...
שחודר לנשמה
שאכטה עמוקה לריאה
בוודאי תמחוק את באר הדמעות...
שזורם וזורם ללא הפסקה
את ספרות הכאב מחייגת
ושומעת...
את לחישת המוות מתקרבת
זמנך תם הגיעה העת
ויורדת
ועולה
ושוב
יורדת
ושוב
עולה...
וניירות עדיין מתעופפים באוויר הדממה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|