זיגי בר-אור / הבלגן שלנו |
105. הבלגן שלנו
לפעמים בא לי לברוח
למה? לאן?
נשבר לי,אין לי כבר כוח
לכל הבלגן שכאן.
כל יום שעובר
את הרגעים סופר
מתי כבר אקבל ויזה
מחר? ולא, אקבל קריזה.
אבל רגע, מה יהיה שם?
אם גם שם יהיה בלגן?
איך אפשר לדעת מראש
ולברוח מכאן מבלי לחשוש?
למה לי להתגרות בגורל
לצנוח לאי ודאות, לא חבל?
אולי להתרגל לבלגן שאצלנו
מבלי לקטר ולהשלים עם שלנו?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|