לסירתי שלום
כשאת ממשיכה בדרכך על הנהר, אני נשאר פה על אחד החופים.
בדרך אני יכול למצוא עוד שאריות, מזכרות ממך, שהשארת, כמוני,
זרוקים בצידי הנתיב. השביל קבוע לך מראש, זה בטוח, הוא רק
נהר.
פה ושם פיצול, פיתול, אבל בעקרון הכל ידוע מראש.
מקווה שתעצרי, שלא תמשיכי עד למפל, אליו היינו אמורים להגיע
יחד, אני על גבך ואת נוהגת בי.
מאחל אני גם שתתנגשי בסלע בדרכך, אולי תפצעי, אולי תתנפצי
עליו, תהיי חייבת לעצור ולחשוב, לתקן, לבכות.
ואולי, אם תעצרי, תראי אותי בדרך, שוחה אחרייך, טובע וצף, אם
תושיטי לי יד, אולי נטבע שנינו. נכון. ואולי נרחף, ונצא מן
הנהר, ולא תהיי עוד סירה, ואני לא אהיה עוד.
תמשיכי
לחשוב עליי.
ועל עצמך.
ב...אהבה?
שלך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.