חדר המדרגות היה אפלולי. חושך, רק האורות הקטנים מהמתגים
האדומים שליד הדלתות האירו. הוא לא הדליק אותם, הוא גם ככה לא
רואה ממש טוב מאז המכות עם דניאל למרות שעברה כבר יותר משנה.
הוא באמת צריך ללכת לבדוק את זה בקופת-חולים או משהו, אולי הוא
צריך משקפיים, אולי אימא תוכל לקחת אותו. הוא עלה לגג.

אבא שוב מכה את אימא, אימא כבר לא צועקת, לא עושה בעיות. כשהוא
עוד היה קטן היא הייתה מרימה את כל השכונה עם הצרחות שלה, היום
כבר נמאס לה ואם היא בוכה אז זה רק בשקט. את הסבל שנשאר היא
מוציאה עם העשן של הסיגריות. דורית עמדה מאחורי הדלת והסתכלה,
גם דורית בוכה בשקט ממש כמו אימא, לא ככה היא תיכננה לחגוג את
יום ההולדת החמישי שלה. אבא לקח את הכיסא והרביץ לאימא בגב עד
שהיא נפלה, יורד לה דם מכל מיני מקומות, פצעים שיגלידו עם
הזמן, צלקות שיישארו לנצח. היא בוכה, בשקט.

הוא זורק אבנים מהגג לחניון שלמטה, יש המון אבנים קטנות שאפשר
לזרוק על הכל, אפילו על חתולים. עם הגדולות צריך להיזהר, אם זה
נופל על האוטו של מישהו אימא תקבל עוד מכות. הוא כבר לא יזרוק
היום אבנים גדולות, חושך בחוץ אז לא רואים מלמעלה איפה יש
מכוניות, וחוץ מזה הוא לא רואה ממש טוב, כנראה שאימא לא תיקח
אותו לקופת-חולים בשבוע הקרוב, אסור שאנשים יראו.

אבא בדיוק חזר מאימון כדורסל כשזה קרה, עוד מאתיים מטר והוא
היה בבית. הוא קפץ על אבא משום מקום, אז הוא היה בסביבות
השלושים, נשוי עם שלושה ילדים ללא עבר פלילי. הוא הצמיד אותו
לקיר שנמצא שני מטר מאחורי איפה שהמספרה ככה שאף אחד לא יראה,
שם לו יד על הפה וסכין מתחת לאיפה שהגרון. "אם אתה צועק אני
הורג אותך, שמעת?" אז אבא לא צעק, הוא רק בכה בשקט בזמן שפינחס
הזה זיין אותו במשך כמעט ארבעים דקות מאחורי המספרה כששני מטר
מפרידים בינו לבין חיים שפויים. לא ככה אבא תיכנן לחגוג את יום
ההולדת השמיני שלו. אבא שכב עירום על המרצפות שם, כל הגוף שלו
רועד ומלא סימנים כחולים, ירד לו דם מכל מיני מקומות, פצעים
שיגלידו עם הזמן, צלקות שיישארו לנצח.

דניאל ממש פירק לו את הצורה, אבא היה במילואים באותה תקופה אז
אימא לקחה אותו לקופת-חולים. היה לו שני שברים ביד ימין ועשו
לו גם תפרים בראש. כשהם חזרו הביתה אימא הכינה אוכל לדורית ולו
ובכתה בשביל כל הפעמים ששמרה בבטן. דורית המשיכה לחבק לאימא את
הרגל מאז שנכנסה הביתה, אימא הדליקה עוד סיגריה. את דורית אבא
התחיל לזיין מאז שגיעה לגיל שש וסיים מהר מאוד כשאימא דקרה
אותו 10 פעמים בזמן שישן. זה היה יום הנישואים שלהם ואימא ספרה
את הדקירות במדויק, אחת על כל שנת נישואים.

אימא קיבלה מאסר עולם בפועל, דורית באה לבקר אותה באופן קבוע
בתחילת כל חודש בחמש בצהריים, מייד אחרי שהיא הולכת לשים לאבא
ולו פרחים על הקבר. את אבא היא אף פעם לא אהבה ולגביו היא לא
בטוחה, אבל היא עושה את זה בשביל אימא. מה שדורית הכי רצתה זה
לשאול אותו מה הוא חשב לעצמו כשתלה את עצמו על הסל באולם ספורט
והשאיר אותה ואת אימא ככה לבד בלי להודיע, אבל עכשיו אחרי
כל-כך הרבה זמן היא מבינה שהתשובה כבר לא תשנה שום דבר.

חצי שנה אחרי שאימא השתחררה דורית חגגה עם דניאל עשור
לנישואיהם. היא קנתה לו שעון צלילה וצירפה למתנה עשרה ורדים
שהסירו מהן את הקוצים, אחת על כל שנת נישואים. גם רוני הקטן
נהנה מכל החגיגה כשדורית ודניאל החליטו לקנות לו מיטה חדשה, מן
מחווה הורית כזאת. מאימא הוא קיבל בובה של פו הדוב, הוא יישן
איתה כל לילה עד בערך גיל 12.

כמה שנים אחרי שרוני הפסיק לישון עם בובות אימא מתה מסרטן
הראות. קצת אחרי זה דורית הפסיקה ללכת לבקר בבתי קברות. קצת
אחרי זה דניאל סיים קורס צלילה. קצת אחרי זה רוני מצא במחסן את
פו הדוב כולו מלא אבק, ואיבד את הבתולים עם מישהי שהוא אוהב
באמת. קצת אחרי הוא בכה מהתרגשות, לא ככה הוא תיכנן לחגוג את
יום-הולדתו ה-17.