במדבר מבודד ונסתר מעין כל,
נשמע קול עמוק, הוא קורא בשמך,
בין צייה לשממה יש שם רק חול וחול,
הקול צלול וברור - זה הפחד שלך

איפה הימים שלנו?
איפה הגאות שלך?
היכן הפחדים שלנו?
עכשיו, הם כולם אצלך...

עלטה שוב שוקעת, לא ניתן לראות כלום,
והכלום, הוא איתך, הוא מחשיך דרכך,
מה סודו של הלילה, מה בחושך גלום?
להכהות את האור שבתוך תוכך?

כסומא מסתובב, מחפש, ממשש,
לא מצליח למצוא מעט אור,
מתהומות נשייה אפלים מבקש,
להבריש אור לבן בשחור

פ-ח-ד. מגיע אליך,
פ-ח-ד. הוא כבר כאן.
עוזב את נפשנו ופולש לשירייך,
ובסוף שורה זו... הוא מוכן.