אני מאמינה שאלוהים שם אותנו כאן, על האדמה הזאת, ונתן לנו את
החיים.
אלוהים לא שולט בנו, אלא נותן לנו לעשות את הבחירות שלנו, גם
אם הן מוטעות ומובילות לרע.
לפי דעתי אמונה זה דבר טוב.
אני... אני כבר שנים מנסה להבין מהי האמונה שלי...
להאמין באלוהים? להאמין בדבר לא מוחשי?
אני מאמינה שיש משהו... משהו גדול, שמשקיף עלינו ועל מעשינו
אבל אני לא יודעת אם זה האלוהים.
האמונה שלי אומרת שכל אדם לעצמו.
כל בחירה שלך, אתה בוחר כל דבר - מהטוב עד הרע, ולא יד האלוהים
מכוונת אותך לעבר התשובה.
אם אלוהים קיים אז למה הוא העלים עין בשואה? ובצ'צ'ניה? ובכל
פיגוע ורצח?
וכשמגדלי התאומים קרסו?
על מה אלוהים העניש את כולנו, שמגיע לנו כל זה?
כמה פשעים היו צריכים שישה מליון יהודים לפשוע בכדי שיגיע להם
להישרף בעודם חיים?
כמה חסרי אמונה צריכים היו להיות אותם האנשים שקפצו מהתאומים
אל מותם?
אז אולי הוא שם, בכל מקום, ובעצם לא יכול לעשות דבר ורק אנו
מאמינים שהוא יכול?
אני מאמינה שהעולם שייך לנו ואנחנו אחראיים לצעדים שלנו.
אני עדיין חושבת שכוחה של האמונה היא אדירה, ולכן היא חייבת
להתקיים, אבל לצד האמונה צריך להיות הגיון.
הגיון ששם גבול לאמונה במקומות מסויימים, שאם האמונה מבקשת ממך
לעשות צעד קיצוני כמו פגיעה, בכל דבר, אז כאן ההיגיון נכנס
ואומר לך לא לבצע את אותו הצעד.
איפה אותו ההגיון?
איפה האלוהים? |