הישובו בנים לגבולם?
בניכם, אחינו, יקירינו.
קצנו במלחמה הזאת,
העקובה מדם.
קצנו בכאב סביב, בפחד.
קצנו בדאגת האמהות
המחבקות כל פעם
קצת יותר חזק
לבל נלך, שוב
ולא נשוב.

קצנו בלראות בעיני שכנינו
אימה ושינאה.
קצנו מלחזות בילדים הקטנים
מזי רעב ומלאי חשש.
קצנו בהשלטת הסדר,
בשגרה היומיומית העלולה להקטע באחת.

השיבו בניכם לגבולם,
השיבו אחינו לגבול השקט.
ונדע בלב שלם
כי אנו את בנינו לא נשלח יותר
שלא יבואו וידרשו (ובצדק) גם הם
השיבו אותנו לגבולינו

אחרי הכל, הרי הבטחתם שלום.