רונן פוקסמן / הורים כאותיות |
שאלתי אותו למה.
הוא רק רגע חשב
וענה בהחלטיות:
"האהבה בינינו פסקה".
והמילים כמו התיכו עצמן
לחץ הנורה מקשת פיו
הישר אל ליבי.
הם שיחקו את המשחק,
ללא רגשות.
כי הם הורים.
ואם הם הורים-
אז יש גם ילדים
ואולי אף נכדים.
גם ה"ג" וה"ט"
מעולם לא אהבו,
והריחוק הבסיסי בינהם
הוליד כבוד ייחודי ומפוקפק
של יסוד מילה קטנה וקשה.
טומנת בחובה עבר ועתיד
של קטנים וגדולים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|