צחקה, אמרה שזה בצחוק, צחקה שוב והלכה
בחורה יורדת מהכיכר, מתבהרת, נראית קצת מסטולית עכשיו. היא בטח
מהחבר'ה של הכיכר. בכל לילה הם פה. היא רוצה סיגריות. היא
משלמת בשלושה מטבעות של שקל והשאר במטבעות של עשר אגורות. אולי
אספה מאנשים, אולי מהחברים שלה. הקופה שלי מצלצלת כמו קופות
במערכונים של מונטי פייטון. אני מת על זה. זה מצחיק אותי בכל
פעם מחדש. עכשיו היא שואלת מה אני כל כך מהורהר. זה מפריע לה
שאני מהורהר.
מונטי פייטון, אני אומר לה, הקופה שלי מצלצלת כמו קופה במערכון
של מונטי פייטון. אני מת על זה. ג'ון קליז, אני מספר לה, הוא
מתעקש על מדריך הציפורים האנגלי, אבל בלי שלוש ציפורים שהוא לא
אוהב. המוכר קורע את העמודים הלא רצויים, והוא לא מוכן לקנות,
כי זה קרוע. אחר כך הם מתפשרים על איזה ספר מופרך לחלוטין, אבל
אז מסתבר שלקליז אין כסף, אין צ'קים, אין חשבון בנק בכלל והוא
גם לא יודע לקרוא. אז המוכר מקריא לו את הספר.
ואתה מקריא לי את המערכון, היא אמרה לי. התנצלתי, היא צחקה,
אמרה שזה בצחוק, צחקה שוב והלכה והתרחקה שוב לכיכר בחזרה.
צחקה, אמרה שזה בצחוק, צחקה שוב והלכה
יורדת מהכיכר, מתבהרת,
בכל לילה הם פה.
סיגריות.
שלושה מטבעות של שקל
והשאר במטבעות של עשר אגורות.
הקופה שלי מצלצלת
כמו במונטי פייטון. אני מת על זה.
זה מצחיק.
מה אני כל כך מהורהר?
זה מפריע לה שאני מהורהר.
הקופה שלי.
כמו במונטי פייטון. אני מת על זה.
זה מצחיק.
אחר כך הם מתפשרים על איזה ספר מופרך לחלוטין,
אבל אז מסתבר שלקליז אין כסף,
אין צ'קים,
אין חשבון בנק
והוא גם לא יודע לקרוא.
אז המוכר מקריא לו את הספר.
ואתה מקריא לי את המערכון.
צחקה, אמרה שזה בצחוק, צחקה שוב והלכה והתרחקה שוב לכיכר
בחזרה.
|