אור הבמה / הבדידות הקוסמית |
ברגע אחד נוצרת והחלטה ומשמעות נוצרו גם
לא לתת לאור לצאת ולהתכנס
ואת כל החיים בסינגולריות לרכז
כי חייו של החור השחור בודדים הם
ואף אור לעולם לא יצא
כי אפילו שיש אור ביקום
ואת כולו אני שואב
מיד לאחר הופעתו הוא חדל מלהתקיים
כי הבדידות חזקה היא
ועל חיי משרה היא אפלה
ויש רצון ויש תקווה לבטל את האפלה
להקרין אור ולזכור את המראות
לחוות שמחה ועם הכוכבים לחיות בשלווה
לדבר עמם ולהחליף אורות
רק לא להמשיך ככה את חיי לחיות
ואיך חור שחור את עצמו מבטל
את המשמעות של יצירתו שולל
מהם הדרכים והחוקים שזאת מאפשרים
אני אותם מנסה לחפש בכוכבים
אך לי הם אומרים... זמן ידידי, זמן
והכוחות והלחצים בלתי נסבלים
והזמן פתאום נהיה איטי
וכל שנייה וכל עשייה פתאום בולטים
והדמעות עם הכאב אותי מלווים
אך התקווה אותי ממשיכה להוביל
זמן ידידים... זמן
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|