צעקות איומות רודפות אותה מכל כיוון.
ידיים גדולות מורמות עליה ומאיימות בקול עמום.
גרונה הנחנק והסבל שלא נפסק לוכדים אותה בפינה חשוכה.
דמעותייה שנוזלות מעינייה כזרם שטיפה, מציפים את פניה.
היא מנסה להסתתר בתוך עצמה. היא לא חושבת על מה שעשתה.
מחפשת מקום לקבור את מחשבותייה-
שבידה מחזיקה מספריים חדות,
וכפפות שחורות מעור, מכסות ידיים תמימות.
פניה לבנות כצבע הסיד בקיר
ובראשה מתנגן פזמון מהיר.
אימה ורשע אוחזים בלבה
ומעינייה נוזלת הדמעה השחורה.
ולפתע פתאום נפתחת הדלת
ומולה ניצבת הדמות המאיימת.
מחשבותייה נקתעות
וידייה קרועות
חתכים גדולים וארוכים לאורך, מלאים בדם ורוע איום.
לכל אוהבייה לא תגיד היא שלום.
מעשה סדום עוללה הדמות
מעשה נבזי שגרם לבתה למות.