היה היה בארץ רחוקה רחוקה, ארמדיל ושמו אלפי. אלפי היה אזרח
למופת. הוא היה יוצא כל בוקר ב-6:30 בדיוק מהבית ומגיע בדיוק
בזמן למקום עבודתו בדואר הארמדילי. כמו כן הוא היה מגיע הביתה
כל יום בדיוק ב-16:30, לא לפני שעצר במכולת הארמדילית והביא
הביתה כיכר לחם ארמדילית וקרטון חלב ארמדילי.
אלפי גם היה אבא לשלוש ארמדיליות יפהפיות, פישה, קישה וציפקה.
המשפחה הארמדילית הזאת אמנם לא הייתה עשירה, לא הייתה שייכת
למעמד האצולה, וגם לא הייתה לה כל קרבה לסלבריטאים ארמדיליים
כל שהם. אבל המשפחה הארמדילית הזאת הייתה מאושרת, ופעלה על פי
ערכים של כבוד ויושר.
יום אחד בית הספר הארמדילי נשדד ע"י שודד מזוין. המקרה היה
מפתיע ביותר, מפני שמה כבר אפשר לקחת מבית ספר, והראשון מסוגו
בארץ הרחוקה רחוקה? אך הדבר הנורא באמת היה שהשודד החזיק בקישה
ופישה כבנות ערובה, מפני שהן היו מאוד מאוד יפות. ציפקה שהייתה
קטנה במיוחד הצליחה לחמוק ומיהרה להזעיק עזרה. אך אבוי! היא
נתפסה ע"י סוכן מניות ארמדילי מרושע, שהכניס אותה למזוודה שלו.
סוכן המניות הארמדילי המרושע הזה, לא היה סתם סוכן מניות
ארמדילי מרושע, הוא היה גם זוכה מדליית זהב באולמפיאדה להליכות
ארוכות. וכך הוא הלך והלך עד שחצה את גבולות הארץ הרחוקה רחוקה
והגיע לארץ שוממה (זה לפחות מה שהוא חשב). לפתע חש ארמדיל
מרושע זה בנשיכה נוראית בקרסולו, שהביאה באופן מידי לאובדן
הכרה. מזוודתו נשמטה מידו ונפתחה. ציפקה הקטנה הייתה חופשייה.
בעודה מסתכלת בתדהמה באיזור לא מוכר זה, היא הבחינה באלפי
חפרפרות שיצאו מתוך מחילות באדמה ונעמדו בשורות בצורה מסודרת
להפליא. אל מולן נעמדה החפרפרת שנשכה את סוכן המניות הארמדילי
המרושע, והביאה ככל הנראה למותו. אבל היא לא הייתה סתם חפרפרת
שנשכה את סוכן המניות הארמדילי המרושע, היא הייתה חפרפרת
ארסית. ולמרות שהמשטר שהנהיגה לא היה דמוקרטי, ושהיא השתמשה
בכוח כדי לתפוס את מקומה בשלטון, היא הנהיגה שלטון המבוסס על
צדק ושיתוף פעולה.
ציפקה הקטנה חיה כשבוע בחברת החפרפרות, והן אהבו אותה וטיפלו
בה. בשלב זה היא הרגישה שיש לה כבר מספיק כוח כדי לגייס את
החפרפרות למלחמה בשודד המזוין. ואכן היא הצליחה. ברגע בו ביקשה
את החפרפרות לעשות כן, היא וצבא של 650 מהן כבר צעדו לעבר הארץ
הרחוקה רחוקה. הן הלכו נורא לאט ועד שהגיעו השודד המזוין כבר
השליט טרור בארץ. הן נלחמו בו, נשכו אותו והכו אותו באלות
ומפתחות ברגים.
השודד המזוין מת, ובארץ הרחוקה רחוקה חזרו החיים להיות שלווים
ועליזים. אבל הדבר הנהדר באמת, הוא שתושבי הארץ זכו בחברות
חדשות, החפרפרות.
וכולם חיו באושר ובלי הרבה עושר, עד עצם היום הזה.