|
99. בשביל מה חופה?
"והרי את מקודשת לי
ואם אשכחך תדבק לשוני"
כך הצהרתי אז בחופה
כל הצהרה והתקופה שלה.
הכוס הראשונה נשברה
אז, ברגלי ולא בשלה
עברו שנים ושוב נשברה
הפעם היא, בזריקה לרצפה.
התחייבתי, אבל לשוני לא דבקה
ויסלח לי הרב שעשה את החופה
גם היא כבר לא כל כך מקודשת
מה לעשות, לפעמים גם לי יש אחרת.
כי מה לי ולרחיצת כלים ורצפה
לא מספיק הורקת פח האשפה?
"ולמה החולצה שלי התלכלכה
ולמה חזרתי מאוחר מהעבודה?"
והיא, כל שני וחמישי במספרה
והשמלות לתפור רק במתפרה
וכל הקרמים ומשחות הגוף
בא לי למרוח לה על הפרצוף.
אבל אני? "למה וכמה קניתי מניות
וגם לא מרוויח כלום בהגרלות
ומתי כבר נקנה מיטה חדשה?"
כאילו אני עוד נהנה בה, מלבד השינה.
אז בשביל מה כל החופה
עם כל הטקסים והשבועה
שבלאו הכי מעט מקיימים
ופוזלים הצידה כמה פעמים. |
|
|
מוזר, נזכרתי
בקטע שהיה לי
פעם עם מישהי:
חזרנו מבית ספר,
עלינו בעליה,
דיברנו וצחקנו,
ופתאם, פ-ת-א-ם,
היא שחררה פלוץ,
כזה מרעיש,
ששתקתי... 15
דקות אף אחד לא
אמר כלום
אני, נזכר ביום
שגיליתי שגם
בנות בעלות
תכולת מעיים
מרתקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.