בלילה בלילה, כשהיא מושכת אליה את השמיכה,
לא אכפת לי. אני מתחמם מחומך.
בבוקר בבוקר, כשאין איש מסביב, אני מחכה לקולך.
לכולך. למכלולך. לכליליותך, לכלליותך. לקוליותך.
ובלילה בלילה, כשהיא מושכת אליה את השמיכה,
לא אכפת לי. אני מחכה לבוקר.
בבוקר בבוקר, כשהאור בוזק עלינו קרניו,
אני יודע שבלילה בלילה היינו יחד.
שמיכה רחבת שולים מכסה, היא מושכת אליה,
ואת, לא צריכה למשוך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.