בבדידותי הגדולה,עתה -
אשכב ואשתוק.
ליבי הנכנע סלח,
כך מוטב כך ישכח,
יאמר לעצמו.
אך בליבי עוד דמעה לוחצת,
ומסרבת להאמין.
בתוכי דמעה מורדת,
בקבלת הדין.
ורוצה היא לשבר ולמחות זכרונך,
כי לא ידעה שתהיה לי לשטן,
אך מודה אני לפניך,
כי מעשיך יהיו לי לסימן,
כי אחי אחים הם כקין,
בי נשבעתי את עלבוני עוד לנקום,
עוד שנוא אשנא אשנאך,
חברי שבגד בי היום.
ולבי עוד מרגיש פלוח,
מלהב בגידתך המורעל,
אל נא תאמר ואהבת לרעך כמוך,
אין מין הראוי שיאמר זאת נבל.
ורוצה לשבר ולמחות זכרונך,
כי לא ידעתי שתהיה לי לשטן,
אך מודה אני לפניך,
כי מעשיך יהיו לי לסימן.