אני לבשתי אז שחור כשבאת
ועל עיניי תלית מבט מושחת
וכשכהה סלונך
שנינו חיפשנו איך
ללכת לאיבוד יחדיו
שחורת איפור ועור לבן וזך
נטפי זיעה זולגים כיין ענב
ובין תריסייך שוטט ירח,
אור שופך,
אל תוך עורקינו פרורי זהב
דמויות ברחוב בלילה בלי כוכב
ומידך עולה ענן חלב
ושכבות הן עיניך,
פיותינו יין
איך הרחקנו לכת עד לכאן?
בואי נרקוד לאט ריקוד של ג'ז
ונשתקף בתוך מראת חדרך
ראשך ינשום על כתפי
דרך מראה תסתכלי
עליי נושק ללובן צווארך
מילים שחורות, עיניים זכוכיות
או אז נפלט לגרם מדרגות
ושנסגר שערך
ואור חדרך דועך
אני יודע שהקסם פג
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.