מנסה לחדור אל תוך עינייך,
למצוא רגש כלשהו
אולי שמץ של אהבה,
אליי.

אבל אתה בוהה בי בעיניים קרירות,
לא נותן לי לפצח את חידת רגשותייך.

עינייך חסרות הבעה,
ריקות וחלולות,
מסרבות לחשוף את האמת,
שעלולה לכאוב...

אולי אתה פוחד עליי,
על הדיכאון שעומד על סף דלתי,
על הבדידות הקרבה ובאה.
ואולי אתה מפחד על עצמך,
מפחד להודות שנגמר לך.

כשקשה לך לגמור,
אתה מושך את הסוף.
מושך את הבלתי ניתן למשיכה.
לא עוד!

אינני חפצה בהמשך קשר מיוסר,
המתמשך ללא טעם,
ללא נקודה.

עכשיו נחזור להיות שני גופים שונים.
למשך תקופה מאושרת היינו גוף אחד,
נשמה אחת,
לב אחד.
כעת אנו חוזרים להיות שני גופים שונים וזרים.

מי ייתן וכל אחד ימצא את האושר עם אחר,
כפי שמצאנו את אושרנו יחד.