קארין רוזן / הכאב שלאחר המוות |
העולם חשך.
כשאותי עזבת,
הלב כאב.
כשהאדמה כיסתה את כל כולך,
דמעה ירדה במורד פניי.
כששמו את האבן הכבדה,
התפללתי לאלוהיי.
מעולם לא האמנתי באלוהים,
מעולם לא התפללתי אליו,
אך באותו הרגע הכאוב,
הקשה מנשוא,
מצאתי את עצמי מתפללת אליו כל כך חזק,
שהתמוטטתי על האדמה הלחה.
חבר, אני מתגעגעת.
אני מקווה ששם, מתחת לאדמה,
תמצא מנוחת עד.
אני אוהבת אותך.
תמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|