[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שי דיין
/
גניה'לה

מצחוקה של גניה הזקנה שמתי לב למשהו שלא שמתי לב אף פעם- היה
לה כזה זיק בעיניים- שמחה תמידית, שהתבטאה בקמטים שבצדדי עיניה
שגרמו להן להיות צוחקות. אלו היו קמטים יפים- קמטי חן. זה גרם
לי להבין אותה קצת יותר לעומק ולראות איך היא הייתה פעם- אישה
טובה ויפה שכבשה לבבות של הרבה גברים עם ברטולין בשיער. הייתה
לה עוצמה, סקס אפיל, היא יכלה להשיג כל גבר שרצתה אבל היא בחרה
בצ'ארלי שלה. בטח גם הוא היה כוסון לא קטן... אני מתאר אותה
כעלמה חביבה וצנועה שמגדלת את שבעת ילדיה באהבה מרובה ודואגת
לעבודות הבית. את הכביסה של כל משפחתה היא עושה ביד אך בעדינות
ובחום כמו שהיא יודעת, וכשאיציק, בנה השמנמן, היה צריך לירה
לגלידה אז היא נתנה לו למרות שהיה כבר שמן ולא היה לה הרבה
כסף. ליעקב (בן נוסף) היא הייתה תופרת את המכנסיים שנקרעו
במשחק התופסת עם חבריו, ולשרה עזרה בשעורים במולדת. את הקוסקוס
והירקות היא הכינה בכמויות כי היו הרבה פיות להאכיל. שמוליק,
ילדה הבכור, תמיד גנב כמה ביסים שזלל במהירות ורץ לפגישה שלו
עם החבר'ה. ריקי, ביתה הקטנה תמיד אהבה להתקשט ולהתגנדר אז
כשרצתה ריקי, הפסיקה גניה'לה הכל ונתנה לה ללבוש את השמלה,
המחרוזת היפה, הכובע והנעליים שלה עצמה שהיו גדולות עליה באלף
מידות. ריקי הייתה עושה פוזות מול המראה עד שנמאס לה. שלום,
הילד הג'ינג'י הכי חמוד, היה קצת חסר ביטחון וביישן אז הילדים
בכיתה התעללו בו והוא חזר הביתה בוכה. גניה'לה לקחה את ידו
והלכה מיד לצעוק על מי שהרביץ לו כי היא לא תתן לדבר כזה לעבור
בשתיקה. בעלה צ'ארלי היה מגיע כל יום אחרי העבודה וקודם כל
נותן לה נשיקה ואומר לה שהוא אוהב אותה. הוא היה מביא כל יום
איזה משחק חדש או שטויות לילדים שקנה בדרך, הם היו רצים אליו
בשמחה ואומרים: 'אבא! מה הבאת לנו היום?', הוא היה מתכופף
ומוציא להם משהו מהשקית שהביא וחיוך מסופק היה עולה על פניהם.
בתמורה הם נתנו לו חיבוק ונשיקה. הם היו זוג מאושר, זוג יונים
שתמכו אחד בשני בכל מצב גם אם היה קשה לפעמים: כמו למשל
כשהמשכורת שלו לא הספיקה לכל שבעת ילדיהם- היא עשתה קיצוצים
וויתרה על העגילים או השמלה, העיקר שהילדים יוכלו לאכול לשובע
ושהסירים יהיו תמיד מלאים בשבילם באוכל ביתי טוב. בכל יום שישי
הם היו עושים קבלת שבת בבית וכולם היו לבושים בבגדים לבנים
שגניה'לה כיבסה ביזע. הבנות לבשו שמלות לבנות שהריחו אהבה של
אימא, והבנים חולצה לבנה מכופתרת שגניה'לה קנתה במחיר מוזל
בקומבינה מחברתה הטובה בעלת חנות בגדים קטנה. צ'ארלי היה עושה
את הקידוש ואז כולם אכלו חוץ מגניה'לה שהאכילה את התינוק הקטן
והחמוד שלה יוסי שבטח גר היום בנהריה ועובד באיזה חנות ירקות.
הוא לא חושב ללכת לבקר את אימא שהאכילה אותו בליל שישי כפית
אחר כפית של קוסקוס וירקות והעניקה לו את מלוא תשומת הלב
והאהבה שיכלה, מנייאק... ועוד בטח לא לבוא לפתוח לה את הדלת
כשהיא נתקעה בבית, באמת עדיף שהוא יישאר בחנות הירקות שלו
ויעשה עוד כמה שקלים כדי שהוא יוכל לקנות שווארמה ובירה
ולהגדיל את הכרס שלו. זוג התאומים בני השתים עשרה שלו כבר בטח
שברו עוד משהו עד עכשיו ויצאו לסיבוב עם האופניים כמו ילדי
רחוב טובים, ואשתו לא מקבלת מספיק תשומת לב ממנו אז היא והתחת
השמן שלה הלכו לקנות ג'ינס יותר הדוק ואז למספרה לתסרוקת יותר
יקרה וגם מניקור או איך שקוראים לזה, במקום להיות בבית ולנקות
ולכבס- ועוד היום יש מכונות!. גניה'לה, אבל, לא מצטערת שהיא
הרתיחה ליוסי את החיתול במים וניקתה אותו מכל החרא המסריח שלו,
אחרי הכל הוא הילד הקטן שלה- יוסי הקטן, 'יוסי הקטן שלי' היא
קראה לו בטח. לדעתי צריך לקרוא לו יוסי! ולא יוסי... יש הבדל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידעתם ש"הנה"
זה בדיוק כמו
"הנה" רק הפוך?



תות שדה מגלה את
נפלאות העולם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/1/05 19:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי דיין

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה