אם תביטי טוב
תוכלי לראות את העצב
בעיניי האנשים
הם לא מחפשים סיבה
להרגיש את זה
חומק מבין ידיהם
אל תשאלי
אל תבקשי דבר
שיגן עלייך
הרוחות שסוערות סביב
הן רק תפאורה
שמנסחות את התחושה
אם תרצי, תוכלי לצאת החוצה
לראות איך העולם
מתקפל כול יום אל תוך עצמו
במגע קל, שלא ניתן לראות
אם הוא השאיר סימן
ועל פנייך, יש זיעה ומבט עצוב
גם את מרגישה, שהדרכים התפצלו
ואת לא יודעת, אם יש טעם להתפצל עימהן
אנשים רוצים לאהוב
כמו בקלישאות, להרגיש את זה
ואחר כך, לדעת את המציאות
את היית רוצה לספר
שזה קרה גם לך
אם תביטי טוב
תראי, איך המבט של האנשים נע
מכיוון לכיוון, כאילו מחפשים משהו חדש
להיתלות בו עד שתעבור הסקרנות
אולי הם מחפשים מקלט
והסערה, רק מקימה עבורם תפאורה
שתהיה להם סיבה
כמו מזיכרון ישן, את לוקחת את הפרטים
ומחברת להם סיפור משלך
תביטי איך אנשים טועים
כמו בסרט נע
ואת תעמדי, ותחפשי את החבלים
שישחררו אותך
מכול תחושה של אשמה
תעמדי מתחת לגגון
היית רוצה שהגשם ירד כול הערב
עד ששום כאב לא ייספר
היית רוצה להרגיש, שהזמן לא חולף בלי שתביני
תגעי בפנים, תביטי בעיניים
אנשים מסתירים את העצב
מתחת לאישונים
שהצלילים מתרככים
את תוכלי לגלות את הסודות
איך האשמה משנה פנים
עם הזמן היא נשכחת
והופכת לזיכרון רחוק
רק את תזכרי הכל
איך אנשים משתנים שהרוח באה
ואיך הם נאספים אל עצמם, שאין להם ברירה אחרת
תראי את העצב על פניהם
בלי סיבה, לא תצטרכי לחפש דבר