ולמרות שפגעת
הלב משתקם
וחיי נמשכים
אז למה,
למה בא לי לבכות
אז למה,
למה עיני עוד דומעות
אתה לא דומע
אתה לא בוכה
האם זו רק אני?
האם זו רק שטות?
האם זה רק ליבי החצוי?
אז אני אתגבר
וליבי יתאחה
ואפסיק לבכות ואפסיק לדמוע
אך הזכרון, הזכרון ישאר
ואני יודעת, שבכל פעם שאזכר
ארגיש את הדקירה הקטנה הזו בלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|